הפרשה שלי:
הפרשה שלי זה פרשת עקב בספר דברים. צ'יטוט מהפרשה :
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם-וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
תקציר הפרשה:
בפרשה מסופר שמושה מעודד את עם ישראל שהם לא צריכים לפחד מהעמים שהם הולכים להילחם . שה' יעזור להם,כמו שעזר להם בהליכתם במידבר. עליהם לזכור שה' הוא זה שנותן להם את הכוח להתיישב בארץ ולפתח ולשמר אותה.
משה מזהיר אותם שלא ישכחו את דרך ה' אם הם יעזבו אותו הוא יעזוב אותם . הוא נותן להם דוגמא, כיצד עזבו בעבר את האל בחטא עגל הזהב ומספר כיצד התחנן בעבורם לפני אלוהים שיסלח להם. הוא מזכיר להם כיצד קיבלו לוחות שניים, לאחר ששבר את לוחות הברית הראשונים.
משה מסביר לעם שארץ ישראל תלויה ברצון האל אם להוריד גשם ולהקשות את הארץ.אם ישמרו את דרכם אל האל יקבלו גשמים ולא תהיינה בצרות.שלא ישכחו זאת הוא מצווה עליהם להניח תפילן ובכניסה לבתיהם מזוזה.
נושאים וערכים בפרשה:
- אהבת הארץ : בפרשת עקב יש תיאורים רבים של טוב הארץ "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית, שמן ודבש,ארץ זבת חלב ודבש". ארץ ישראל בשבילי היא ארץ ללא גזענות שמקבלים בה את השונה וזה מה שאני אוהב בארץ ישראל, מה שאני לא אוהב בארץ ישראל זה שלא להמון זמן יש שלג.
- ברכה ותודה : בפרשת עקב, מצווה משה את עם ישראל לברך את אלוהים על האוכל שנתן להם: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ". אני הייתי רוצה לברך את הורי בפרשתי על זה שהם עזרו לי במהלך כל שנות חיי ותמיד נתנו לי לעשות מה שהיה לי טוב ותמיד דאגו.
- צניעות : בפרשת עקב, מזהיר משה את העם, כי עליהם לזכור כי כוחם אינו בא מעצמם, כי אם מאלוהים: "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". דעתי על כך זה שזה נורא חשוב לקבל עזרה משום שאם בן אדם יגיד כל הזמן לא אני לא צריך עזרה ואז שהוא יצטרך עזרה הוא לא יקבל,מי שעזר לי זה משפחתי וחברי, ולא השגתי הכל בעזרת עצמי השגתי את דברי בעזרת הורי וחברי ובעזרת עזרה, ולפי דעתי צניעות קשורה להתבגרות משום שאם ילד יגיד שהוא לא צריך עזרה כשהוא יתבגר ושהוא יצטרך עזרה הוא לא יקבל עזרה.
שיר שקשור לערך צניעות :Help Beatles
נספח תרבות:
מזוזה :מזוזה היא תשמית קדושה שיהודים קובעים על משקוף הכניסה וחדרי הבית. מזוזה בלשון המקרא היא כינוי לדפנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות י"ב 7, דברים ו' 9 ועוד).
על המזוזה נהגו לציין את שמו או מלאכתו של השוכן בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות אלים, וכן בפתחי קברים.
בסיפור מכת בכורות במצרים מצויין שבני ישראל שבארץ מצרים מרחו על מזוזות בתיהם ועל המשקוף את דם השה של קורבן הפסח (שמות י"ב 7), ובכך סימנו שאין לפגוע בשוכני הבתים הללו.
ישנו מנהג עממי לתלות קמע כלשהו על המזוזה לשם שמירה על שוכני הבית מכל רע.
פרשנות והעשרה:
יטבתה :
כאן נשב!" אמרו לעצמם כמה חברים, בני גרעין נח"ל, זמן קצר אחרי שהוקמה מדינת ישראל. אלו הקימו מאחז (יישוב קטן) באמצע הערבה החמה והיבשה מעיין שנקרא אז בשמו הערבי "עין רדיאן". במשך שש שנים ישבו הנח"לאים בהאחזות ואז החליטו חברי הגרעין – שהגיעו בכלל מתל אביב ומרחובות - להקים שם קיבוץ אמיתי. שמו של הקיבוץ שנבחר – יטבתה.
שם, במרחק של חצי שעת נסיעה מאילת התפתח יישוב עסיסי, מלא בצמחייה, שהביא לעולם את "שוקו יטבתה" המפורסם. אולי זו הסיבה שאצלנו בפרשת עקב הוא מוזכר כ"יטבתה ארץ נחלי מים.”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה